דחיית תובענה עקב קיומו של "מעשה בית דין" למרות העדר זהות מוחלטת בין הצדדים

1.         זוהי בקשת המבקשים, הם הנתבעים בכתב התביעה העיקרי שהגישה המשיבה כנגדם, להורות על סילוק תביעתה של המשיבה כנגדם על הסף, מן הטעם שהכתב אינו מגלה עילת תביעה כלפי המבקשים, הוא טורדני וקנטרני, קיים מעשה בי דין, כתב התביעה הוגש בחוסר תום לב וחלה התיישנות על התביעה.

2.         הבקשה הועברה לתגובת המשיבה, אשר מתנגדת לבקשה, מן הטעם שלדבריה יש מקום להורות על הרמת מסך ההתאגדות של החברה שהעסיקה אותה, כלפי המבקשים.

המשיבה אינה מתייחסת כלל בתגובתה, לטענות המבקשים באשר לקיומו של מעשה בי דין והתיישנות.

3.         כעולה מכתב התביעה, תביעה זו הוגשה כנגד המבקשים, אשר הוגדרו בכתב התביעה כבעליה ו/או מנהליה של "מאפיית יפו 1991 בע"מ/אלומות (להלן:"המאפיה").

לטענת המשיבה בכתב התביעה, היא הועסקה על ידי המבקשים במאפיה, כעובדת באפייה מול התנור, מחודש ינואר 1994 ועד לחודש יוני 1999 מועד בו פוטרה מעבודתה.

משכך עותרת המשיבה בתביעה זו לחיוב המבקשים בתשלום פיצויי פיטורים בצירוף פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ודמי הבראה בגין חמש שנות עבודתה אצל הנתבעים- המבקשים.

לכתב התביעה צירפה התובעת מכתב בעניינה של "בית מאפה אלומות".

עוד ציינה התובעת בכתב התביעה, כי החל משנת 96' החלה לעבוד במאפיה נוספת אשר שייכת לאותם מעבידים תחת השם "מאפיית יפו 1999 בע"מ".

4.         אלא מאי, מתוך הבקשה הנתמכת בתצהירו של המבקש 1, עולה כי עוד בשנת 2000 הגישה התובעת לבית דין זה, תביעה בגין תקופת עבודתה זו (ראה: תיק עב 1399/00+דמ 1683/00) כנגד בית מאפה אלומות בע"מ, לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הבראה ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים, וכי ביום 24.10.00 ניתן פסק דין כנגד הנתבעת בהעדר התייצבות, המחייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצויי פיטורים בסך של 18,667 ש"ח בצירוף פיצויי הלנת פיצויי פיטורים מיום 1.7.99 ועד לתשלום בפעל, וכן סך של 3,312 ש"ח בגין דמי הבראה עבור שתי שנות עבודתה האחרונות בהיקף של 12 ימי הבראה.

5.         לציין, כי התובעת כלל לא התייחסה בתגובתה שבנדון לפסק הדין הנ"ל, אלא כל שטענה בתגובתה היה כי תביעתה זו מוגשת כנגד בעלי המניות של החברות שעבדה בהן במשך כל תקופת עבודתה, ובהמשך פירטה באריכות את ההלכה הנוגעת להרמת מסך ההתאגדות.

6.         נקדים ונבהיר, כי אין כל קשר בין כתב התביעה המקורי שהגישה המשיבה, לבין הנטען בתגובתה שבנדון, שכן ממה נפשך, בכתב התביעה המקורי, לא נתבעה אף לא אחת מן החברות כהגדרתן בתגובת המשיבה, אלא נטען לקיומם של יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין המבקשים.

ודוק, לעניין זה יש להבחין הבחן היטב בין תביעה שעניינה בקיומם של יחסי עובד ומעביד בין פלוני לאלמוני, לבין תביעה שעניינה בהרמת מסך ההתאגדות.

בתביעה להרמת מסך ההתאגדות, המעביד הוא אותה חברה שמבוקש להרים את מסך ההתאגדות שלה, ואולם בעלי המניות של אותה חברה אינם הופכים למעבידיו של העובד, כי אם מחויבים הם במישרין בחובות החברה - המעביד כלפי העובד, אם שוכנע בית הדין כי התקיימו התנאים להרמת מסך ההתאגדות של החברה - המעביד.

בענייננו לעומת זאת, כתב התביעה המקורי הוגש במישרין כנגד בעלי המניות של חברת "מאפיית יפו 1991 בע"מ/אלומות", בטענה כי שימשו כמעבידיה של התובעת בתקופה נשוא התביעה.

7.         הנה כי כן, צודקים המבקשים בטענתם כי כתב התביעה המקורי אינו מגלה עילת תביעה כנגדם, שכן לא רק שבכתב תביעה זה לא נטען דבר לעניין עילת הרמת המסך, אלא שכמבואר לעיל, מתוך תגובת המבקשת נמצאנו למדים כי עילת התביעה שהיא מייחסת למבקשים יסודה בעילת "הרמת מסך" ההתאגדות של חברות שכלל לא נתבעו בכתב התביעה המקורי, וזאת בניגוד לכתב התביעה המקורי אשר התייחס אל המבקשים כאל מעבידיה במישרין של המשיבה, טענה ממנה חזרה המשיבה בתגובתה שבנדון עת ייחסה למבקשים חבות מכח עילת הרמת מסך בלבד.

8.         אלא שבכך לא סגי.

שכן, אף אם לכאורה ניתן היה לתקן פגם זה על ידי תיקון כתב התביעה ולהעמידו על העילה הנכונה אליה ככל הנראה מכוונת המשיבה בתגובתה, אין בכך כדי להועיל למשיבה, לנוכח טענותיהם הנוספות של המבקשים, ונבאר.

כך, נראה כי אין חולק בין הצדדים שעבודתה של המשיבה נשוא התביעה שבנדון, הסתיימה בחודש יוני 99'.

הנה כי כן, אם נולדה למשיבה עילת תביעה כנגד המבקשים בשל טענתה בדבר "הרמת מסך", הרי שזו נולדה במועד כלשהו שלפני תום תקופת עבודתה ולכל המאוחר ביום 1.7.99 - המועד לתשלום פיצויי פיטורים.